Tim Berners-Lee
Inventor of the World Wide Web, Founder of W3C, Co-founder & CTO of Inrupt
בריטניה בריטניה 
ארצות הברית Themes
סר טימותי ג’ון ברנרס-לי (OM, KBE, FRS, FRSA) הוא מדען מחשבים בריטי שהמציא את רשת האינטרנט העולמית ב־CERN בשנת 1989, ופיתח את הטכנולוגיות הבסיסיות של HTTP, HTML ו־URIs. הוא מייסד שותף ומנהל טכנולוגיות ראשי של Inrupt, חברה הבונה על פלטפורמת Solid בקוד פתוח כדי לקדם ריבונות נתונים והרשת המבוזרת, ומשמש כמייסד וכדירקטור אמריטוס של World Wide Web Consortium (W3C), גוף התקינה הבין־לאומי שהקים כדי להנחות את פיתוח הרשת.
הוא מחזיק בתפקידי הוראה אקדמיים כפרופסור אמריטוס 3Com Founders Professor of Engineering ב־MIT CSAIL וכפרופסור במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת אוקספורד, והוא גם מייסד שותף של Open Data Institute. ההוקרה שלו כוללת את פרס ACM A.M. Turing Award (2017), את פרס Millennium Technology Prize ואת פרס המלכה אליזבת להנדסה, לצד שורה ארוכה של פרסים נוספים.
הפרויקט Solid וריבונות נתונים
מעבר לעבודתו המכוננת על הרשת, ברנרס-לי הקדיש חלק משמעותי מהקריירה האחרונה שלו להתמודדות עם מה שהוא רואה כפגם מבני באופן שבו מטפלים בנתונים אישיים ברשת. התשובה שלו לבעיה זו היא פרוטוקול Solid — תקן טכני בקוד פתוח שפיתח באמצעות קבוצת המידע המבוזר (DIG), אותה ייסד ב-MIT CSAIL. Solid מציג יכולות שמעולם לא היו חלק מהמפרט המקורי של הרשת, ובהן כניסה גלובלית יחידה, בקרת גישה אוניברסלית, וממשק API לנתונים שמאפשר לכל יישום לאחסן ולאחזר נתונים מכל מיקום אחסון תואם.
היישום המעשי של Solid מתמקד במה שברנרס-לי מתאר כ-Data Wallets — יחידות אחסון מאובטחות ובנות-הפעלה הדדית שמרכזות את הנתונים של אדם תחת שליטתו שלו, במקום לפזר אותם בין פלטפורמות קנייניות. הטיעון שלו לארכיטקטורה הזו הוא שנתחיות (פיצול) של נתונים מדכאת את הערך האמיתי שלהם: כאשר רשומות בריאות, היסטוריה פיננסית ופעילות חברתית של אדם מפוצלות בין שירותים שונים, הקשרים בין נקודות הנתונים הללו נותרים בלתי נראים. להביא אותם יחד למרחב אחד שנשלט על ידי אותו אדם — כך הוא מציג זאת — הוא המקום שבו אפשרי להפוך לתובנות משמעותיות.
AI, המודל העסקי של הרשת, ו-Charlie
ברנרס-לי עסק ברצינות בשאלה כיצד בינה מלאכותית יוצרת מצטלבת עם היסודות הכלכליים של הרשת. בדבריו בכנס FT Future of AI Summit בנובמבר 2025, הוא העלה את החשש שככל שמודלי שפה גדולים מסנתזים ומציגים מידע ישירות למשתמשים, פחות אנשים מבקרים באתרי הבסיס שמייצרים את התוכן. מאחר שהמודל העסקי הדומיננטי של הרשת תלוי בעיניים אנושיות שמספקות הכנסות מפרסום, עולם שבו מתווכי AI צורכים תוכן עבור המשתמשים במקום להפנות אותם למקורות יוצר בעיה מבנית שלדבריו “צריך להחליף במשהו אחר”.
הוא ציין גם שהמודל הקיים המבוסס על פרסומות נושא בעלויות משלו. פרסום ממוקד מאוד יכול לגרום למשתמשים להרגיש שהם תחת מעקב, וחלקם התעייפו מכך. ההפרעה שמביא AI, אף שהיא מערערת יציבות, פותחת חלון לחשיבה מחדש על ההסדרים האלה. היוזמה שלו, Inrupt, מפתחת מוצר AI שיחתי בשם Charlie, שמסתמך על נתונים אישיים של משתמשים המאוחסנים ב-Data Wallet תואם ל-Solid כדי לייצר תשובות מותאמות אישית, תוך שהוא מעניק למשתמשים שליטה מפורשת לגבי אילו שירותים יכולים לגשת למידע הזה. הגישה משקפת פילוסופיית עיצוב עקבית: AI שנשען על נתונים אישיים עשירים יכול להיות שימושי יותר, אבל רק אם האדם שהנתונים שלו שומר על סוכנות משמעותית.
זה בשביל כולם: זיכרונות ופעילות הסברה מתמשכת
בסוף 2025 ברנרס-לי פרסם ספר זיכרונות שכותרתו This Is for Everyone — ביטוי שהוא תרם במקור לטקס הפתיחה של אולימפיאדת לונדון 2012. הכותרת משקפת את העיקרון שהוא ניסח שוב ושוב כמטרת ההנעה של הרשת — פלטפורמה נגישה אוניברסלית לידע וליצירתיות, ולא תשתית שמותאמת להפקה מסחרית או לריכוז כוח. הספר עוסק בקו ההתפתחות של הרשת, כולל האופן שבו היא סטתה מהכוונה הראשונית, וטוען בעד מסלול שמטרתו להשיב לה את אופייה הדמוקרטי יותר.
הפרשנות הציבורית הרחבה שלו בתקופה זו חזרה שוב ושוב לנושא שהבעיות של הרשת — ריכוז פלטפורמות, ניצול נתונים, ושחיקת כלכלת הפרסום תחת לחץ של AI — הן בעיות עיצוב לא פחות מאשר בעיות רגולציה. פרוטוקול Solid והעבודה ב-Inrupt מייצגים את דרך התגובה המועדפת עליו: תקנים טכניים שמשנים את מבני התמריצים הבסיסיים במקום להסתמך רק על התערבות מדיניות. בין אם באמצעות עבודה אקדמית ב-MIT ובאוקספורד, עבודת פיתוח התקנים ב-W3C, או הדחיפה המסחרית דרך Inrupt, קו הטיעון הזה נותר עקבי לאורך יותר משלושה עשורים של מעורבות בשאלה כיצד הרשת פועלת בפועל.